header 4

אין אנשים רבים שהשם "סשה ארגוב" לא יישמע להם מוכר, ועל אף זאת – כנראה שלא כולם יודעים את רוב הפרטים על חייו של המלחין המפורסם. סשה ארגוב השפיע רבות על האומנות הישראלית, והמגע הייחודי שלו ניכר בכל יצירותיו. סשה ארגוב הינו אחת מהדמויות המשפיעות בתעשיית המוזיקה הישראלית.

ילדותו של סשה ארגוב

סשה ארגוב נולד במוסקבה שברוסיה בשנת 1914 תחת השם "אלכסנדר אברמוביץ'", לאב רופא שיניים ולאם שהייתה פסנתרנית. סשה נחשף מגיל צעיר מאוד למוזיקה קלאסית, מכיוון שאימו ניהלה בבית חזרות בחברת עמיתיה מן התזמורת הפילהרמונית, ואמנים נוספים שעמם היו לה שיתופי פעולה. כבר בגיל 4 סשה החל לנגן בפסנתר, על אף שלעולם לא למד נגינה באופן פורמלי. למרות שסשה רצה להתקבל ללימודי נגינה בקונסרבטוריון ברוסיה, הדבר לא התאפשר בידו – עקב הגעתו מרקע בורגני.

העלייה ארצה

בעוד משפחתו של סשה עלתה ארצה כבר בשנת 1932, סשה לא נכלל באשרת הכניסה של משפחתו מכיוון שהיה כבר בן 18 – ולכן הוא נשאר בפולין עוד שנה וחצי עד לקבלת אשרת הכניסה לישראל. בשנת 1934 עלה סשה ארצה כשהוא בן 20, וזמן קצר לאחר מכן החל לעסוק בתחום ההלחנה.

חייו בארץ ישראל

מיד עם עלייתו ארצה, סשה עזב את תחום הנגינה והתמקד בהלחנה. הוא השתלב מהר מאוד בתעשיית המוזיקה הישראלית, הלחין מנגינות להצגות, הלחין שירים רבים באופן עצמאי, ועבד עם להקות שונות דוגמת "הצ'יזבטרון", להקת הנח"ל, "בצל ירוק" ועוד. סשה הקפיד לא להתפרנס מהלחנה בלבד, מכיוון שטען שהמוזיקה היא "משהו טהור שלא למען הכסף".
סשה עבד כבנקאי ולאחר מכן בחנות ספרים רוסיים בתל אביב.

יצירותיו של סשה ארגוב

יצירותיו של סשה ארגוב מתאפיינות בניחוח מיוחד, ורבים אומרים שהמומחיות שלו הייתה המרת המילים לצלילים באופן המדויק ביותר. סשה נטה לומר, שעבודתו הייתה יכולה להיות פשוטה הרבה יותר, אם היה צריך רק לכתוב מנגינה יפה. הוא ציין שאם המנגינה לא מבטאת את המילה – יש להמשיך לעבוד עליה, עד שתתאים למילים כמו כפפה. סשה נחשב לקפדן במיוחד מבחינת המילים והטקסט, ולא התבייש גם לדחות טקסטים שלא התאימו לו.

חייו המשפחתיים

סשה הכיר את רעייתו נוסיה (אסתר), בעת שזו הגיעה אליו ללמוד שיעורי נגינה על פסנתר. נוסיה נולדה בפולין, שרדה את השואה, ועלתה עם אמה ארצה בתחילת שנת 1945. סשה ונוסיה הביאו לעולם שני ילדים – איתמר וטלי.

פטירתו

סשה ארגוב נפטר בשנת 1995 כשהוא בן 81, ונקבר בבית העלמין "ירקון". המורשת שהותיר אחריו היא עשירה ומרשימה, הלחנים שלו מבוצעים גם בימינו, ונקראים על שמו רחובות במספר ערים בישראל. סשה ארגוב נחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר הישראלי, וקיבל את פרס ישראל בתחום זה בשנת 1988.