עדנה גורן וקובי רכט – שירי סשה ארגוב – 1968
אורה זיטנר – סשה ארגוב מנגן משיריו – 1979
אריק איינשטיין – ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב – 1980
מתי כספי – שר סשה ארגוב – 1982
מתי כספי – מתתיהו ואלכסנדר – 1984
רונית אופיר – שרה סשה ארגוב – פתאום געגוע – 1992
שמיניית ווקאל – בראשית – שירי סשה ארגוב – 1995
עדנה גורן וקובי רכט – שירי סשה ארגוב – מהדורה מחודשת – 2003
דורון תבורי – עמוק בלילה – שירי סשה ארגוב – 2005
רונית אופיר – שרה סשה ארגוב – פתאום געגוע – מהדורה מחודשת – 2005
כשאור דולק בחלונך – רוני גינוסר וגון הלוי שרים סשה ארגוב – 2014
קיץ תם – יונית שקד-גולן – שירים מן העיזבון של סשה ארגוב 2005.
שירי להקות צבאיות ולהקות זמר
בשנת 1948 התגייס ארגוב כחייל מן השורה למחלקת התרבות של צה"ל. באותה שנה פגש את הבמאי שמואל בונים אשר שמע אותו באחת מהופעותיו בקיבוצים. בונים התרשם והזמינו להלחין עבור להקת הצ'יזבטרון, שהוקמה אז ביזמתו של הפזמונאי חיים חפר, שגם חיבר את מרבית שיריה.
"הרעיון לכתוב בשביל הלהקה הזאת, שהייתה מאוד-מאוד חשובה, הכניס אותו מצד אחד לאמביציה ומצד שני לסטרס", סיפרה נוסיה ארגוב על פגישת העבודה הראשונה של ארגוב עם שמואל בונים, חיים חפר והאקורדיוניסט אליקום שפירא. "וכשהוא היה בסטרס הוא היה הולך. הולך ממקום למקום. אז הוא התהלך בדירה ויצא החוצה אל הגזוזטרה. הייתה לנו גזוזטרה קטנה שיכולת לראות ממנה את האנשים שעברו ברחוב יהודה הלוי. והנה הוא רואה את האנשים שצריכים לבוא, את הטרויקה. והנה באו הטרויקה, וסשה מתיישב ליד הפסנתר, והם אומרים 'נו, נגן לנו', וסשה ניגן את המנגינה 'הפלמ"חניק מחפש את המחר'… והאנשים היו עם פרצופים כאלה של… בלי שום הבעה. מסיכות. שותקים. זה בוודאי נמשך לא יותר מדקה, אבל במקרים כאלה כל שנייה זה נצח. אתה גומר לנגן, אתה רוצה תגובה. שיימחאו כף, שיגידו משהו. והם – כלום. פתאום אליקום אומר: 'נגן את זה עוד פעם'. וסשה מנגן עוד פעם. הוא פתאום הבין, אליקום, שיש עם מי לדבר. אחרי שהוא גמר לנגן בפעם השנייה אליקום אמר: 'זה שיר! סוף סוף אנחנו מקבלים שיר. זה יוצא מהכלל'… הם היו צריכים זמן כדי להתרגל. זה היה יותר מדי מתוחכם…". ואכן, לחיים חפר היו ספקות. "כששמעתי את השיר בפעם הראשונה אמרתי לעצמי: 'איך נפלתי. מה אני צריך את האברמוביץ' הזה… איזה מין שיר כתב… כשאליקום ביקש שינגן עוד פעם זה נשמע לי עוד יותר גרוע. לקח לי זמן עד שהתרגלתי…".סשה ארגוב על המפגש (וידאו)חיים חפר על המפגש הראשון עם סשה ארגוב (אודיו) ארגוב התמנה למלחין הראשי של הלהקה וזה היה תחילתו של הקשר הפורה בין ארגוב לחפר, קשר שנמשך שנים רבות. "השירים המסובכים, כביכול, של סשה נדדו איתנו ממשלט למשלט וממחנה למחנה ונתקבלו לא רק באהבה אלא בעיקר בהוקרה…", כתב לימים חפר. "אפשר לומר שסשה ארגוב היה המלחין, בה"א הידיעה, של הפלמ"ח…". ואכן, השיר פלמ"חניק מחפש את המחר זכה להצלחה גדולה ורוב שירי הלהקה הפכו ללהיטים, ובראשם הרעות, שיר שהפך לסמל מלחמת השחרור. הצלחת שירי הצ'יזבטרון סימנה את פריצת הדרך של ארגוב לתודעה הציבורית. בשני העשורים הבאים הלחין ארגוב שירים עבור להקת הנח"ל (הוא לא ידע את שמה, 12 טון, דינה ברזילי, חופשה באדום, עד מאה ועשרים); להקת "בצל ירוק" (כשאנחנו נצא ביחד – ידוע בשם המאוחר יותר השמלה הסגולה , אדוני השופט, בראשית) ו"להקת התרנגולים", לתכניתה הראשונה ב-1961 (זמר אהבה לים – שהולחן למעשה כבר ב-1953 להצגה "ים ובית", האם אמרו לך פעם, רחוב במסחה) ולתכנית השנייה של הלהקה ב-1963, אשר הורכבה כולה מלחניו (הכל זהב, שיר השכונה, יוסי ילד שלי מוצלח, כשאת אומרת לא, שיר אהבה חיילי, אם תרצי, ככה סתם). שתי התכניות זכו להצלחה אדירה. בהמשך הלחין ארגוב גם עבור להקת "גשר הירקון" (כשאור דולק בחלונך, החופש תם), להקת "החמציצים" (את מה שרציתי, שיר פרידה לקיץ, מרפסות, דוד שמש ואנטנה גם), "שלישיית הגשש החיוור" (שביצועם לשיר פנס בודד, שבוצע במקור על-ידי "התרנגולים", זכה להצלחה גדולה) ולהקות צבאיות רבות: להקות הפיקודים – צפון, מרכז ודרום, להקת גייסות השריון (אליפלט), להקת חיל הים וצוותי הווי של הנח"ל, גייסות השריון, גולני וחיל תותחנים. השירים שהלחין ארגוב קיבלו מעמד קנוני בזמר העברי. שותפה להצלחת המופעים הייתה נעמי פולני, במאית להקות הנח"ל, התרנגולים והחמציצים, כוראוגרפית ומעבדת מוסיקלית, שארגוב עבד איתה בשיתוף פעולה הדוק. סשה ארגוב ונעמי פולני על עבודתם המשותפת (אודיו)